צרידות מורים: איך להתכונן לשנת הלימודים הבאה?

כאחראי על מרפאת קול וצרידות בבית החולים סורוקה בבאר שבע אני מכיר היטב את התופעה של צרידות מורים ומשוחח עם הרבה מורים בעלי הפרעות קול וצרידות.

רבים מהם סוברים שהחופש הגדול הינו זמן שיקום לגרונם מהנזקים שנגרמו לו במהלך שנת הלימודים שזה עתה הסתיימה. "אם אנוח ואשתוק בחופשה" הם סבורים, "הגרון יחלים ואוכל להתחיל שנה חדשה בקול רם וצלול". תקוות לחוד ומציאות לחוד: מה גדולה אכזבתם כאשר שבועיים מפתיחת שנת הלימודים שוב העייפות הקולית חוזרת והמורה מתחיל לחלום על חופשת ויפאסנה בראש השנה וסוכות.

ובכן, לא מספיק לתת לקול לנוח כדי לטפל בתופעה של צרידות מורים. כדי לשקם את הקול יש לנקוט במספר מהלכים במקביל. במקום לחשוב רק איך לתת לקול לנוח, יש לחשוב איך להימנע מנזק דומה בעתיד. במילים אחרות, כדאי לנצל את החופשה לא רק לשתיקה אלא גם לטיפול מניעתי.

הנה כמה צעדים בהם כדאי לנקוט.

שמירה על לחות הלוע

הפקת הקול מתבססת על זרימת אוויר בדרכי הנשימה. רקמת הציפוי של דרכי הנשימה (הנקראת "רירית") עשירה בבלוטות רוק זעירות המפרישות נוזל באופן קבוע על מנת לשמור על לחות הלוע.

במידה ודרכי הנשימה יבשות, האוויר הזורם מהריאות החוצה במהירות גבוהה מתנגש בדפנות צינור האוויר ועלול לפצוע את הרירית. בנוסף, אם הרוק המופרש מהרירית איננו רטוב דיו הוא הופך להיות צמיגי ומקשה על הרטט של מיתרי הקול. לכן, חשוב מאוד לשמור על לחות טובה של דרכי הנשימה.

איך עושים זאת?

1. לשתות, לשתות, לשתות:

כמות הנוזלים לה נזקק אדם משתנה בהתאם למשקלו, הסביבה בה הוא חי ורמת הפעילות הגופנית שלו. באופן כללי ניתן לומר שאדם ממוצע נזקק ל 12-15 כוסות שתיה ביום. חשוב לזכור שקפאין הינו חומר משתן, ולכן על כל כוס משקה המכיל קפאין (קפה, קולה וכדומה) יש להוסיף ולשתות כוס מים נוספת.

מחקרים מוכיחים שמרבית האנשים אינם שותים מספיק ונמצאים במצב של צחיחות בדרגת חומרה זו או אחרת. דבר זה משפיע על מנגנון הצמא – ואיתות צמא מופיע רק בדרגת צחיחות גבוהה.

אין תקופה טובה כמו החופש הגדול להתחיל ולהרגיל את עצמנו לשתות מים. קחו את זה כמבצע של החופש והקפידו לשתות עוד ועוד. לאחר מספר ימים בהם תתחילו ליצור את ההרגל החדש, תיווכחו שמנגנון הצמא מתחיל לפעול שוב וגופכם ידרוש מכם את כמות המים הנדרשת לו.

אגב, לא תאמינו כמה שתיה מרובה משפיעה על מנגנון השובע ועוזרת להפחתת משקל.

2. הימנעו מחשיפה לאוויר חם ויבש:

השתדלו להעביר את הפעילות מחוץ לבית לשעות הבוקר המוקדמות או לשעות אחר הצהריים והלילה, כדי להימנע מחשיפה לשמש הקופחת ולאוויר היבש.

3. השתמשו במזגן בחכמה:

חם, חם בקיץ – וחייבים להשתמש במזגן. גם אנשים שמגיעים למרפאות אף אוזן גרון באר שבע כשהם מצוננים, יפגשו קור של מזגן בחדר ההמתנה. חשוב להבין שהמזגן סופח לחות ולכן האוויר היוצא ממנו יבש יותר. בנוסף, כשאנו שואפים לתוכנו את האוויר הקר, האוויר מתחיל להתחמם ומיד סופח אליו מחדש נוזלים מהסביבה ובכך הוא גורם ליובש בריריות האף, הפה והלוע.

אם אתם יושבים בחדר ממוזג זמן רב – הקפידו לעשות הפסקת נשימה פעם בשעה, לפתוח חלון ולשאוף אויר נקי. למי מכם שישנים עם מזגן דולק אני ממליץ להשאיר חלון פתוח קמעא או להפעיל במקביל למזגן גם מכשיר אדים.

מנוחה קולית

מכשיר  הטלפון הנייד גורם לנו לדבר בכל מקום ומצב – בקניון, במכונית ובאולם הספורט. בעידן בו כל קניון מתהדר במערכת כריזה ומוזיקה אנחנו מדברים הרבה במקומות רועשים. דיבור במקום רועש גורם לנו לאמץ ביתר שאת את תיבת הדיבור ומכאן הדרך לצרידות והפרעות קול קצרה.

מה אפשר לעשות?

  • כמה שפחות דיבורית: קצרו באופן מהותי את השיחה בטלפון בעזרת דיבורית. לא רק כי זה מסוכן, אלא גם כיוון שעצם הדיבור בשיחת דיבורית גורם לנו באופן אינסטינקטיבי להעלות את טון הדיבור ולאימוץ הגרון.
  • לא צועקים: כמה אופייני לקיץ שילדכם יושב בחדרו וזועק אליכם לקצה השני של הבית: "אמא משעמם לי – מה לעשות עכשיו?". הודיעו לילדכם שמעתה אין שיחות קצה אל קצה. מעתה אם ברצונם לדבר אליכם הרי הם צריכים להגיע אליכם ולדבר עמכם פנים אל פנים.
  • לא לוחשים: לחישה הינה מעמס דיבור גדול יותר מצעקה.
  • היעזרו במגברי קול: מגברי קול הם כלי מצוין להפחתת העומס הקולי. השימוש במכשיר פעמים רבות מרתיע ומעלה חששות ולחלק מהמורים אף נראה מסורבל. תקופת החופש הינה הזמן האידיאלי להתרגל למכשיר ולהפוך אותו לכלי עבודה יומיומי שלכם.
  • מדברים בנחת: הימנעו משיחה תוך כדי מאמץ גופני אחר כגון ריצה, עלייה במדרגות או נשיאת תיק כבד. זרימת האוויר המהירה כאשר הלוע יבש – מזיקה לכם.
  • ישנים טוב: עייפות פוגמת בביצוע. אדם עייף יצטרד בקלות רבה יותר מאשר אדם המקפיד על מנוחה לילית מספקת. השתדלו לישון לפחות 6 שעות בלילה. גם בחופש.

הפקת קול נכונה

התפקיד הבסיסי של הגרון ותיבת הדיבור שלנו הוא לאפשר בליעה טובה ללא שאיפת מזון לקנה הנשימה. מיתרי הקול הינם שני וילונות הפרושים מעל פתח קנה הנשימה. בעת בליעה התנועה האינסטינקטיבית של מיתרי הקול הינה היצמדות חזקה זה לזה וסגירת פתח הכניסה לקנה הנשימה.

בני האדם למדו לנצל את מיתרי הקול גם לצורך הפקת קול. בפעולת הפקת הקול מיתרי הקול אינם צריכים להיצמד זה לזה בחוזקה אלא דווקא להתנפנף בחופשיות כמו וילונות מול משב רוח הנושב דרך חלון פתוח.

כיוון שסגירת הקנה הינה הפעולה הקמאית והטבעית יותר של מיתרי הקול, במצבי מתח ומאמץ אנו נוטים להצמיד בחוזקה את מיתרי הקול גם בעת דיבור. כל עוד הדבר נעשה לזמן קצר – אין בכך הפרעה מהותית. אך אם התופעה מתמשכת – מופעלים על מיתרי הקול מתחים ועומסים גדולים, דבר העלול לגרום לפציעה של המיתרים והיווצרות יבלות, פוליפים ואף בצקות של מיתרי הקול.

אז מה לעשות?

  • רכשו מיומנויות הרפיה: לא משנה במה תבחרו – יוגה, פלדנקרייז, טאי-צ'י, צ'י קונג, פילאטיס, דמיון מודרך או דיקור פולני: העיקר שיהיה באמתחתכם תרגיל בו אתם יכולים להרגיע את עצמכם במצבי מתח ודחק.
  • בצעו תרגילי נשימה: נשיפה נכונה ומתוזמנת הינה הבסיס להפקת קול נכונה ויעילה. נצלו את הביקור בים או בבריכה לתרגילי נשימה. שאפו אויר, הכניסו ראש למים והתחילו לנשוף את האוויר ולעשות בועות במים. בדקו כמה זמן אתם יכולים לנשוף כך עם הראש במים (ללא מאמץ או תחושת מחנק כמובן). לאנשי היבשה שביניכם, ניתן לתרגל את הנשיפה באופן הבא: קחו פיסת נייר קטנה, הצמידו אותה לקיר ועתה התחילו לנשוף עליה – בדקו כמה זמן אתם מצליחים להחזיק את הנייר צמוד לקיר בעזרת כח הנשיפה שלכם. אפשר לערוך תחרות משפחתית ולשלב כיף עם עבודה.
  • אימון אצל קלינאית תקשורת: כמו שאין ספורטאי שאין לו פיזיותרפיסט צמוד המטפל בו, כך ראוי שכל מורה יהיה בקשר עם קלינאי תקשורת. אם עד כה לא הייתם באבחון או בטיפול של קלינאי תקשורת – זה הזמן לפגוש אחד כזה. אם כבר עברתם הדרכת דיבור בעבר, זה הזמן לעלעל שוב במחברת התרגול – מי כמוכם המורים יודעים כמה ריענון הזיכרון הוא חשוב.

ביקור אצל רופא אף אוזן גרון

אמנם הדבר האחרון העולה בראשכם למשמע המילים "בילוי בחופשה" הוא הליכה למרפאה, אך כדאי בכל זאת לנצל את החופשה לקביעת תור לרופא אף אוזן גרון. מצבים רפואיים רבים משפיעים על דרכי הנשימה העליונות. אבחון  מוקדם והתאמת טיפול הולם תמנע היווצרות נזקים שיהיה קשה יותר לתקנם בהמשך.

בדיקת רופא א.א.ג תאפשר, למשל, לגלות מצבים הגורמים לרגישות יתר של תיבת הדיבור כגון דלקת אלרגית כרונית של דרכי הנשימה העליונות או החזר חומצה מהקיבה אל תיבת הדיבור. הבדיקה תאפשר גם לראות אם חלו שנויים מבניים במיתרי הקול – כגון היווצרות פוליפים או יבלות במיתרי הקול. בדיקה סטרובוסקופית תאפשר גם לראות אם ההפעלה של תיבת הדיבור מתבצעת באופן נכון.

פרט להתאמת טיפול לבעיה, האבחון יאפשר לקלינאי התקשורת "לתפור" את הטיפול המתאים ביותר לבעיית הצרידות הספציפית.

אז שתהיה חופשה נעימה ויעילה לכולנו, וזכרו: לכל חופשה יש מוצאי חופשה – אז כדאי להתכונן היטב.

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן