10 דברים שלא ידעתם על בעיות בליעה

1. הבליעה היא אחת מהפעילויות המורכבות ביותר בגופנו ומעורבים בה כשלושים עצבים ושרירים.

2. הבליעה מורכבת מארבעה שלבים:

  •  שלב ההתכוננות – בו כל מערכות המזון מתכוננות לקראת המזון העומד לבוא אל הפה.
  • השלב הפומי – בו המזון נטחן ומעורבל ליצירת כדור עיסה הנוח לבליעה.
  • השלב הלועי – השלב המהיר והמורכב ביותר בו המזון חייב לעבור מהפה אל הוושט מבלי לחדור לקנה הנשימה.
  • השלב הוושטי – בו המזון מועבר לאורך צינור הוושט אל הקיבה.

3. בעוד השלב הפומי הוא רצוני, השלב הלועי והשלב הוושטי הינם אוטומטיים ולא ניתנים לעצירה או וויסות. אפילו אם    תעמדו על הראש – המזון יועבר אל הקיבה.

4. הפרעה בבליעה או בעיות בליעה יכולות להופיע בכל אחד משלבי הבליעה.

5. ניתן לקבל הערכה של שלב הבליעה הפגום על פי התסמינים בהם לוקה המטופל. לדוגמא, אם ההפרעה הינה בשלב הלועי, התגובה של המטופל תהיה הרגשת מחנק ושיעול ותופיע יותר בשתיה מאשר בבליעת מזון מוצק. לעומת זאת, הפרעת בליעה בוושט תתאפיין בתחושה של מזון תקוע שאיננו יורד ותופיע יותר בבליעת מזון מוצק.

6. קיימות שלוש בדיקות ישירות להערכת הפרעות בליעה.

  •  וידאופלורוסקופיה: בדיקת שיקוף רנטגנית. בבדיקה נותנים למטופל לבלוע מזון במרקמים שונים. את המזון מערבבים עם חומר ניגוד רנטגני. בדיקה זו מאפשרת הערכה טובה של כל תחנות הבליעה – הפה, הלוע והוושט. חסרונה העיקרי הוא החשיפה הגבוהה לקרינה.
בדיקת שיקוף רנטגנית של מנגנון הבליעה
  • מנומטריה של הוושט: מיועדת לאבחון הפרעות של שלב הבליעה הוושטי בלבד. בבדיקה מוחדרת צינורית דקה מהאף של המטופל אל קיבתו. על גבי הצינורית מותקנים מספר מדי לחץ. נותנים למטופל לבלוע מזונות במרקמים שונים ובודקים האם התכווצויות הוושט לדחיפת המזון הינן בעוצמה הנכונה וסנכרון הנדרש.
אנדוסקופ אף אוזן גרון
בדיקה אנדוסקופית. זה רק נראה מפחיד
  • בדיקת FEES: בבדיקה זו (FUNCTIONAL ENDOSCOPIC EVALUATION OF SWALLOWING) מחדירים למטופל סיב אופטי דק דרך האף המגיע אל הלוע. נותנים למטופל לאכול מזונות במרקמים שונים ורואים על גבי המסך את שלבי הבליעה.

7. לבדיקת FEES מספר יתרונות בולטים: ראשית היא איננה כרוכה בחשיפה לקרינה. שנית, ציוד הבדיקה נייד וניתן לבצע את הבדיקה גם במיטת המטופל – יתרון חשוב למטופלים עם ניידות מוגבלת. יתרון השלישי של הבדיקה הינו עובדת היותה בדיקה דינאמית – אנו יכולים תוך כדי הבדיקה להציע למטופל תנוחות בליעה שונות ולבדוק אם הן אכן משפרות את הבליעה.

8. חסרון הבדיקה העיקרי נעוץ בעובדה שהיא אינה יכולה לאבחן הפרעות של השלב הוושטי של הבליעה. אולם גם לכך נמצא פתרון: גלולה.

9. הגלולה: במרפאת הבליעה במרכז הרפואי סורוקה אותה אני מנהל, פיתחנו, אני וגב' רויטל גורלי מנהלת מכון השמיעה והדיבור בסורוקה, שיטה להרחבת בדיקת ה FEES כך שניתן לאבחן באמצעותה גם חלק מהפרעות הבליעה הוושטיות. בבדיקה אנו נותנים למטופל לבלוע גלולת אינבו (גלולה אשר אין בתוכה שום תרופה), ועוקבים עם הסיב האופטי אחר מעבר הגלולה בוושט – כך ניתן להעריך גם את תפקוד הוושט בבליעה.

10. איך הגלולה עוזרת? זמן הפינוי התקין של מזון מהוושט הוא כ 12-20 שניות, כלומר: 20 שניות לאחר מעבר המזון מהלוע אל הוושט – לא אמור כבר להימצא מזון בוושט. בבדיקה המטופל בולע את הקפסולה, ממתין 20 שניות, ואז הסיב האופטי סורק את הוושט. הקפסולה, בניגוד למזון, איננה נטחנת בפה ואיננה מאבדת את צורתה – כך שניתן לראות אותה היטב בוושט, וניתן לראות כיצד הוושט מקדמת אותה לכוון הקיבה. כך, הקפסולה מאפשרת לנו לאבחן הפרעות בפינוי הוושטי.

לסיכום: טיפול טוב בבעיות בליעה מתחיל באבחון נכון. התייעצו עם אף אוזן גרון ובחרו את הבדיקה המתאימה לכם.

צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן