נהוג לחלק את מקצועות הרפואה באופן גס לשניים. מקצועות כירורגיים בהם הטיפול במחלה הינו על ידי ניתוח, ומקצועות לא כירורגיים בהם הטיפול איננו ניתוחי. מקצוע אף אוזן וגרון מתאפיין בכך שיש בו שילוב עמוק בין טיפול ניתוחי לטיפול שאיננו ניתוחי.
המטופל יישאר בטיפולו של רופא ה- אאג גם אם הטיפול במחלתו איננו ניתוח, ורופא האאג הוא זה שייקבע את הטיפול ההולם בכל שלב. השילוב הזה מאפשר טיפול מקיף בבעיית המטופל על ידי רופא אחד. בדרך זו ניתן גם משקל רב לבחירת הטיפול המתאימה למטופל. יש מטופל אשר חושש מאוד מניתוח ויעדיף טיפול תרופתי גם אם המשמעות היא נטילת תרופות כל החיים, ויש מטופל אשר יעדיף ניתוח מייד בשיטת ״זבנג וגמרנו״. על פי עקרון זה אני פועל לגבי כל מטופל.
עם השנים פיתחתי לי שיטה אותה אני מכנה "שיטת הטיפול הרב שלבית" שתמציתה היא לא להמליץ על ניתוח באופן מיידי. אני מעדיף כשלב ראשון של טיפול להתחיל טיפול התנהגותי ותרופתי ורק אם הטיפול לא מצליח לפתור את הבעיות הרפואיות אני שוקל ביצוע ניתוח. בשיטה זו, גם המנתח וגם המטופל בטוחים בדבר הצורך בניתוח, דבר המשפר את הצלחת הניתוח.
