למלכת אנגליה יש בעיה. לפי המסורת, נוהגת המלכה לשלוח מדי שנה מכתב ברכה אישי לכל אזרח שמגיע לגיל 100. מתברר שמשנה לשנה המלכה נאלצת לעבוד קשה יותר ולחתום על עוד ועוד מכתבים. אכן, תוחלת החיים נמצאת בעלייה מתמדת. מספר המכתבים ששלחה המלכה בשנת 2012, למשל, היה גדול בשלושים אחוז בהשוואה למספר המכתבים שנשלחו על ידה בשנת 2002. אך האם הארכת תוחלת החיים לא פוגעת באיכות החיים של אותם המגיעים לגיל 100 עד 120?
כדי לבדוק את התופעה מקרוב, השתתפתי החודש בכנס לונדוני של איגוד רופאי א.א.ג הבריטי שעסק בהפרעות בליעה. נו, טוב, השתתפתי גם בגלל שהוזמנתי להרצות שם על תוצאות מחקר שעשיתי אודות בדיקת FEES להפרעות בליעה.
בכנס השתתפו, מלבד רופאי אף אוזן גרון, גם רופאים מתחומים שונים המטפלים בהפרעות בליעה כגון גסטרואנטרולוגים ונוירולוגים, כמו גם קלינאיות תקשורת המתמחות בהפרעות בליעה. בין השאר, הרצה בכנס ד"ר סמיתהארד, מומחה בגריאטריה ובהפרעות בליעה שסקר את תהליך ההזדקנות של מנגנון הבליעה. אם נצמצם את הסקירה למשפט מסכם: עם העלייה בגיל, חלים שינויים במספר גורמים ותהליכים המשפיעים על הבליעה: יכולת החישה של הטעם והריח נפגמים, וכן האוטומטיות של פעולת הבליעה נפגעת. האם יש מה לעשות? בהחלט.
התמודדות עם הזדקנות מנגנון הבליעה – המלצות מעשיות
- לבקר אצל רופא השיניים: לעיסה טובה של המזון הינה ערובה לבליעה טובה. כדי ללעוס היטב – צריכים שיניים. כדאי לשמור עליהן ולבקר את רופא השיניים באופן סדיר לביקורת וטיפולים. במידה ויש חסר שיניים – יש לדאוג לשיקום פה טוב: פלטות יציבות או שתלים דנטליים.
- לשטוף פה לאחר הארוחה: עקב הירידה בתחושת החיך, החניכיים וריריות חלל הפה – עשויות שאריות מזון קטנות להישאר בפה ולגלוש אל הלוע מבלי שהמטופל יחוש בהן ולהישאף אל הריאות. שטיפת הפה וסילוק שאריות מזון חשוב אם כן לא רק היגיינית אלא גם למניעת השתנקויות ושאיפת חלקי מזון לדרכי הנשימה התחתונות.
- לתת כבוד לאוכל: על האדם המבוגר להיות מרוכז יותר בשעת האוכל ולהימנע מהסחות דעת. אין לאכול תוך כדי צפייה בטלוויזיה או קריאת ספר. יש לאכול במנות קטנות ומדודות (לדוגמא להשתמש בכפית במקום בכף), ולתת את הדעת לפעולות הלעיסה והבליעה.
- לא להסתבך: מומלץ להימנע ממרקמי מזון קשים לבליעה כגון מזון פרורי יבש (פיצוחים לדוגמא) או ממזון בעל מרקם מורכב כגון נוזל המרק עם ירקות בעת ובעונה אחת. איך אומרים? פרה פרה, ועדיף חתוכה ולעוסה היטב.
- בליעות סרק: ביצוע בליעות ריקות מדי פעם ינקה את הלוע משאריות מזון שאולי נותרו בו. לוע נקי יאפשר לבליעה הבאה להיות קלה פשוטה ומסונכרנת יותר.
- לחות: יש לדאוג ללחות מרובה של חלל הלוע והאף. עם העלייה בגיל חלה הפחתה בייצור הרוק בבלוטות הרוק. כתוצאה מכך הרוק בחלל הלוע הינו צמיגי ומפריע לבליעה. דאגה לכך שחלל הפה יהיה לח באופן תמידי הינה ערובה הן לבליעה טובה והן להיגיינת פה טובה יותר. ניתן להשיג לחות ללוע בעזרת שתיה מרובה בלגימות קטנות, מציצת סוכריות חמוצות המעודדות את בלוטות הרוק להפרשה מואצת ומרובה יותר, או בעזרת תחליפי רוק הנמכרים בכל בית מרקחת ללא צורך במרשם רופא.
- אורות אדומים: ירידה במשקל שאיננה מוסברת, שיעול בזמן הארוחה או זיהומים חוזרים של דרכי הנשימה התחתונות כגון דלקת הסימפונות או דלקות ריאה – הם תמרורי אזהרה המחייבים לפנות גם לבדיקת רופא א.א.ג במרפאת בליעה.
הארכת תוחלת החיים היא עובדה שיש להתמודד עמה בהרבה מישורים: רפואיים, כלכליים ואחרים. אז כדי לא לבלוע צפרדע לעת זקנה: שמרו על השיניים כבר עכשיו וטפלו בהפרעות בליעה בזמן. הפרעות בליעה גריאטריות? יש איך להתמודד.
