מהו ניתוח כריתת השקד השלישי?
השקד השלישי הינה למעשה קבוצה של זקיקים השייכים למערכת החיסונית של הגוף. היא ממוקמת בדופן האחורית של הלוע בנקודת המעבר מחלל האף אל הלוע.
קיימים מספר מצבים בהם אנו נאלצים לכרות את רקמת השקד השלישי:
במצבים בהם רקמת השקד השלישי גדלה ומצרה את מעבר האויר בלוע האף. הצרות המעבר גורמת להפרעות בנשימה במהלך השינה, לקושי בנשימה אפית ולנזלת כרונית.
בלוע האף , בסמיכות לשקד השלישי ,ממוקם פתח הצינורית המנקז את האוזניים. במידה ורקמת השקד השלישי חוסמת את פתח הניקוז מצטברים נוזלים בחלל האוזן התיכונה –מצב הגורם לירידה בשמיעה ואף לנטיה להתפתחות דלקות אוזנים חוזרות.
במצבים בהם קיים חשש לתהליך גידולי בלוע האף– במצבים אלו השקד השלישי נכרת לצורך בדיקה היסטולוגית
הכריתה מבוצעת לרוב דרך חלל הפה. ישנם מצבים בהם אנו מבצעים את הכריתה דרך חלל האף ולעיתים בגישה משולבת.
בכל מקרה הכריתה הינה פנימית ואין שום חתך חיצוני או צלקת.
במפורש לא. השקד השלישי בנוי מזקיקים רבים שגודלם מיקרסקופי. אנו כורתים בניתוח רק את הזקיקים שגדלו. נשארים המוני זקיקים שימשיכו לתפקד ויגנו על הגוף. ניתוח כריתת אדנואידים מבוצע כבר עשרות שנים על מספר עצום של מטופלים ולא נמצאה כל השפעה על מערכת החיסון בעקבות הניתוח.
ניתוח כריתת השקד השלישי הינו קצר ואיננו כרוך בכאב גדול. ניתן בהחלט לבצעו בהרדמה מקומית. אך פרט לכאב, הניתוח כרוך באי נעימות רבה. בילדותי עברתי את הניתוח בהרדמה חלקית, ולאור נסיוני האישי אני ממליץ לכל מטופליי לעבור את הניתוח בהרדמה כללית בלבד.
אנו מבקשים מההורה להתלוות אל הילד לחדר הניתוח עצמו לשלב ההרדמה. רק לאחר שהילד נרדם, אנו מלווים את ההורה לחדר ההמתנה. בסוף הניתוח, אנו מזמינים את ההורה להצטרף לילד לחדר ההתאוששות. כך שכאשר הילד יתעורר, ההורה שוב יהיה לידו. כך שמבחינת הילד- ההורה לא עזב אותו כלל.
הליך ההרדמה איננו כואב. אנו מבקשים מהילד לנשום ממסיכה על הפנים. במסיכה מוזרםנחומר הרדמה, והילד נרדם תוך מספר דקות מועטות. לאחר שהילד ישן, הרופא המרדים יחדיר מחט לוריד ויוסיף תרופות הרדמה אל הדם. כאמור, בשלב זה הילד כבר ישן ולא יחוש בדקירה כלל.
טיפ חשוב: בעת שחומר ההרדמה מתחיל לפעול, התגובה של הגוף היא רעד שרירים קל. למתבונן מהצד זה עלול להראות קצת מלחיץ -כאילו הילד רועד כולו. יש לדעת שאין זה סיבוך אלא תגובה טבעית של השרירים המתרפים. בכל מקרה התגובה נמשכת מספר שניות בודד. הופעת התגובה מורה לנו שעתה הילד ישן לחלוטין, ובשלב זה אנו מבקשים מההורה לצאת מחדר הניתוח.
המנותח מגיע לחדר ההתאוששות במצב שהו הוא נושם בכוחות עצמו אך עדיין רדום ומטושטש מחומרי ההרדמה. בחדר ההתאוששות אנו מניחים לחומרי ההרדמה להתפוגג ולמנותח להתעורר באופן הדרגתי. בחדר ההתאוששות אנו מנטרים את קצב הלב, לחץ הדם, חום הגוף ורוויון החמצן. פעמים רבות אנו נותנים למנותח לנשום חמצן במסיכה על מנת להחיש את סילוק חומרי ההרדמה מהריאות.
חומרי ההרדמה גורמים לטשטוש בולט, הילד יהיה בשלב ראשון מבולבל. הוא יבכה, יחוש אי נוחות, עלול להשתולל. כל התגובות הללו הינן טבעיות ויחלפו מהר.
זמן השהייה בחדר ההתאוששות תלוי במשך הניתוח, סוג ההרדמה ובעיקר בתגובה הטבעית האישית של המנותח לחומרי ההרדמה.
כך שלא ניתן לצפות מראש כמה זמן ישהה המטופל בחדר ההתאוששות.
עדיין לא. מחדר ההתאוששות המנותח עובר למחלקת האשפוז. שם תהליך ההתאוששות ממשיך. חומרי ההרדמה עלולים לגרום להקאות, לכן במחלקת האשפוז ייתנו למנותח לחזור לכלכלה באופן הדרגתי. מועד השחרור ייקבע על פי מצבו של המנותח.
טיפ: על פי מה אדע שהילד שלי התאושש ויכול להשתחרר הביתה? ובכן ענה על שלוש השאלות הבאות: א) האם הילד שותה ללא שהדבר גורם לו לבחילה? ב)האם הילד הטיל שתן לאחר הניתוח? זהו סמן חשוב שהילד איננו מיובש. ג) האם ילדך הולך מבלי להות מסוחרר? אם התשובה היא חיובית לשאלות אלו – ככל הנראה אתם יכולים להשתחרר הביתה.
שתיה – יש להקפיד על כך שהילד ישתה ולא יתייבש. בזמן הבליעה אזור הניתוח מתכווץ, דבר העלול לגרום לכאב ובשל כך הילד עלול להמנע משתיה. תפקידכם הוא לדאוג שהילד ישתה, וכל הדרכים כשרות לכך. טיפ: "פופ אייס" או "שלוקים" – אותן שקיות קרח קפואות – מכילות נוזלים רבים והילדים אוהבים למצוץ אותן. הקור גם מקהה את הכאב.
כאב – הכאב לאחר ניתוח כריתת שקד שלישי לרוב אינו עז. בנוסף לכך, במאה ה 21 אין סיבה לסבול מכאב לאחר ניתוח. קיימים תכשירים נוגדי כאב רבים שניתן לתת גם לילדים. תנו לילדיכם טיפול ב ACAMOL או NUROFEN לפי הצורך. תכשירים אלו נמכרים ללא מרשם רופא – ועל גבי האריזה מצויין המינון המומלץ על פי גיל הילד. טיפ: ילדיכם עלול להתלונן על כאב אוזנים. הסיבה לכך היא שהעצב המעצבב את אזור הלוע מעצבב גם את האוזניים.
דמם – ביומיים הראשונים שלאחר הניתוח צפויות להיות הפרשות דמיות קלות מהאף או הפה. במידה ומופיע דמם משמעותי יותר – יש לפנות מיידית לבדיקה בחדר המיון הקרוב לבתיכם. רצוי להביא עמכם למיון את מכתב השחרור.
עיינו שוב במכתב השחרור מבית החולים – מצויין שם מתי עליכם להגיע לביקורת. במידה ולא, צרו קשר עם הרופא המנתח ובררו מתי עליכם להגיע.