נוזלים באוזניים: אבחון ודרכי טיפול

נוזלים באוזניים בדיקה

אין הורה שלא שמע את צמד המילים הזה: נוזלים באוזניים. מדוע נוצרים נוזלים באוזניים, מתי היווצרות הנוזלים באוזניים הופכת לבעיה רפואית וכיצד ניתן לאבחן זאת ולהעניק טיפול רפואי מתאים?

נוזלים באוזניים: מהיכן הם הגיעו?

טעות נפוצה היא להאשים את השחייה בבריכה או המקלחת הארוכה במים המצטברים באוזן התיכונה. המים מהבריכה או המקלחת חודרים אל האוזן דרך תעלת האוזן החיצונית – שהינה סמטה ללא מוצא. תחילתה באפרכסת האוזן וסופה בעור התוף, ששמו העברי הנכון הוא התופית. התופית משמשת כקיר החוצץ בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה.

נוזלים באוזניים אליהם מתכוון הרופא הינם מים באוזן התיכונה. כיצד הם מגיעים אל האוזן התיכונה? מבפנים. כל דרכי הנשימה והעיכול בגופנו מצופות בשכבת תאים העשירים בבלוטות המפרישות ריר ונוזל באופן קבוע. גם חלל האוזן התיכונה מצופה באותם תאים, ולכן מיוצר בו נוזל באופן קבוע. באופן רגיל, הנוזל אינו מצטבר באוזן אלא מנוקז אל האף האחורי דרך תעלה הנקראת תעלת אוסטכיאן.

מתי מצטברים  נוזלים באוזניים?

זוכרים את בעיות הספיקה משיעורי חשבון? ברז ממלא בריכה בקצב מסוים בעוד צינור מנקז אותה בקצב אחר?

בדיוק אותו דבר מתרחש באוזן. תאי הרירית הינם הברז המייצר נוזלים בקצב מסוים ותעלת אוסטכיאן הינה צינור הניקוז. בכל מקרה בו יש ייצור מוגבר או בכל מקרה בו הצינור מנקז בקצב איטי מדי – חלל האוזן התיכונה יתמלא בנוזל. הטיפול בנוזלים באוזניים,  תלוי אפוא בגורם להיווצרות הבעיה ולכן אבחון נכון הוא זה שיקבע את תמהיל הטיפול המתאים למטופל

נוזלים באוזניים - מבנה האוזן

דוגמאות כיצד מותאם הטיפול לגורם ההפרעה:

  1. גודש ריריות האף ונזלת: מצב זה נוצר בעקבות תהליך זיהומי כמו הצטננות, אלרגיה, חשיפה לקור או לאוויר יבש וכדומה. זו הסיבה שהימצאות נוזלים באוזן שכיחה יותר בעונת החורף. זו גם הסיבה שהטיפול בנוזלים באוזניים יכלול לעיתים שטיפות עם מי מלח, שימוש במכשיר אדים ללחלוח האוויר או טיפול תרופתי להורדת הגודש האפי או תרופות נוגדות אלרגיה.
  1. השקד השלישי: בסמיכות לפתח תעלת אוסטכיאן קיים אברון השייך למערכת החיסונית של הגוף הנקרא שקד שלישי (או בשפה הרפואית המקצועית: ADENOIDS). אברון זה מכונה לעיתים בטעות "פוליפים". בעת חשיפה של גורם זר באוויר הנשאף, השקד השלישי מתחיל לייצר נוגדנים ולהכין את מערכת החיסון לקרב בפולש הזר. בעת חשיפה מתמשכת למזהמים רקמת השקד השישי גדלה וחוסמת את פתח הניקוז של תעלת אוסטכיאן. במצבים אלו הטיפול יכלול תרופות שנמצאו כמקטינות את רקמת השקד השלישי (לדוגמא SINGULAIRE) ולעיתים רופא א.א.ג ימליץ על ניתוח כריתת השקד השלישי.
  1. גידול: גידול בחלל האף האחורי או בלוע האף יכול אף הוא לחסום את פתח תעלת אוסטכיאן. מצבים אלו נדירים יחסית ומופיעים בעיקר במבוגרים. בשל כך, בדיקת מבוגר הלוקה בנוזל באוזן תכלול גם בדיקה אנדוסקופית של לוע האף לאיתור או שלילה של הימצאות גידול.
  1. נוזל צמיגי: בזמן דלקת אוזניים מופרשים לחלל האוזן התיכונה תאי דלקת. תאים אלה מפרישים חלבונים וסוכרים הגורמים לנוזל להפוך להיות צמיגי מאוד. החומר הצמיגי מתנקז מהאוזן בקצב איטי מהותית מהנוזל הרגיל. הטיפול במצב זה יכלול לפעמים נוגדי דלקת. אולם, החומר הצמיגי הולך ומתרכך בתהליך ארוך האורך מספר שבועות ולכן עדיין צפויים להיות נוזלים באוזניים גם לאחר תום הדלקת.

מדוע נוזלים באוזניים שכיחים יותר בקרב ילדים?

התופעה של נוזלים באוזניים שכיחה במיוחד בקרב ילדים עד גיל 6 שנים. הסיבה: שינוי בזווית תעלת אוסכטיאן.

כמו כל משפך טוב, פתח התעלה באוזן גבוה מזה של הפתח האפי, כך שהנוזלים מנוקזים בכח הכבידה אל האף. אצל ילודים תעלת האוסכטיאן הינה אופקית ופתח הניקוז באף הינו כמעט באותו גובה כמו זה של האוזן. כלומר המשפך בגיל זה מנקז פחות טוב את הנוזלים. התעלה מגיעה לזווית האופטימלית רק בסביבות גיל 6 שנים. קיים גם הבדל בסוג הרקמה הבונה את התעלה, האם היא בנויה מעצם או מסחוס גמיש יותר.

בנוסף, חלק מתעלת אוסטכיאן עטוף בשרירים המאפשרים לשלוט בסגירת ופתיחת התעלה. באופן זה אנו יכולים לשלוט על הלחצים באוזן. במצבים בהם השרירים הללו לא עובדים טוב – כגון בילדים הלוקים בחיך שסוע – עלולה להתפתח הפרעה בניקוז הנוזלים מהאוזן.

גם דלקת כרונית של דפנות התעלה על רקע זיהומי או אלרגי, תופעה השכיחה אצל ילדים, גורמת לדפנות להתעבות ולחסום את חלל התעלה באופן שמפחית את יעילות הניקוז.

מדוע יש לטפל בתופעה של נוזלים באוזניים?

ממספר סיבות:

  1. ירידה בשמיעה: צליל המגיע אל האוזן החיצונית מרטיט את עור התוף. הרטט של עור התוף מזיז את עצמימי השמע והם מעבירים את הצליל אל האוזן הפנימית. בה מתורגם הצליל המכאני לאות חשמלי. האות החשמלי מועבר דרך עצב השמיעה אל המח. במידה וחלל האוזן התיכונה מלא בנוזל, הרטט של התופית מוגבל והולכת הצליל תהיה מופחתת – דבר שיגרום לירידה בשמיעה.
  1. דלקות אוזניים חוזרות: חלל המלא בנוזל מהווה מצע נוח להתרבות חיידקים והיווצרות דלקת באוזן. אי טיפול בנוזליים באוזניים עלול לגרור דלקות אוזניים חוזרות.
  1. כולסטאומה ודלקת כרונית: לעיתים, קיום נוזל באוזן התיכונה לזמן ארוך גורם לשינויי לחצים באוזן והיווצרות לחץ שלילי באוזן התיכונה. הלחץ השלילי גורם לשקיעת עור התוף לחלל האוזן התיכונה ובאם מצב זה נמשך – עלולים מספר תאי ציפוי של התופית להתנתק ולחדור לחלל האוזן התיכונה. צבר התאים הנ"ל מכונה כולסטאטומה. כיוון שתאים אלו אינם אמורים להימצא בחלל האוזן התיכונה – מערכת החיסון של הגוף תוקפת אותם ובאוזן מתפתחת דלקת כרונית – מצב המחייב טיפול מיוחד.

כיצד מאבחנים נוזלים באוזניים?

אבחון נוזלים באוזניים נעשה בבדיקת אוזן שגרתית, בעזרת אוטוסקופ. לעיתים הרופא יבצע גם בדיקה פנאומטית של האוזן. בבדיקה זו מחברים אל מכשיר האוטוסקופ "פומפה" קטנה המזרימה אויר אל האוזן וניתן לראות אם זרם האויר מניע את עור התוף. במידה וקיימים נוזלים באוזן התיכונה תנועת עור התוף תהיה מוגבלת.

הבדיקה יכולה לכלול גם את בדיקת האף, לרבות בדיקה אנדוסקופית של לוע האף להערכה האם קיימת הגדלה משמעותית של השקד השלישי. חלק מהרופאים מעדיפים להפנות את המטופל לצילום לוע אף במקום הבדיקה האנדוסקופית.

במקרים רבים הרופא יפנה את המטופל גם לבדיקות עזר, כגון בדיקת שמיעה ובדיקת היענות התופית (טימפנומטריה).

איך מטפלים בנוזלים באוזניים?

נתחיל בכך שלא תמיד חייבים לטפל בנוזלים באוזניים. כל עוד אין הפרעה משמעותית בשמיעה, דלקות אוזניים חוזרות או מתיחה מהותית של התופית – אין סיבה לטפל בנוזלים באוזניים.

גם כאשר נרשמת הפרעה בתפקוד עקב הימצאות נוזלים באוזניים, לא חייבים תמיד לטפל: בחלק מהמקרים הנוזלים יתנקזו מאליהם, בחלק מהמקרים ההפרעה לשמיעה, למשל, אינה קריטית עקב גיל הילד או מידת הירידה בשמיעה, ואז אפשר להמתין כמה חודשים ולבדוק האם הנוזלים התנקזו מאליהם.

במקרים בהם הנוזלים באוזניים יוצרים דלקות אוזניים חוזרות, הפרעה משמעותית בשמיעה או מתיחה של התופית, יש לטפל, בהתאם לאבחון ספציפי על ידי רופא אף אוזן גרון.

בשלב ראשון הטיפול יכלול טיפול שמרני המיועד לשיפור תפקוד תעלת אוסטכיאן וטיפול במצבים הגורמים לחסימה של פתח התעלה. טפול שמרני יכול לכלול טיפול תרופתי, טיפול פיזיותראפי(תרגילים המיועדים להפחתת הלחץ באוזניים) או שימוש באביזרי עזר העוזרים ליצור לחץ גבוה בחלק האחורי של האף. לדוגמה: ערכת OTOVENT בה מבצעים פעולה של ניפוח בלון בנשיפת אויר מהאף, ומכשיר EARPOPPER המזרים אויר בלחץ מדוד וקבוע אל האף. שני אביזרים אלו אינם כלולים בסל הבריאות ועל המטופל לרכוש אותם באופן עצמאי ישירות מהספק.

במידה וטיפולים אלו לא יועילו והתסמינים יימשכו מעבר לשלושה חודשים או במידה והתסמינים משפיעים לרעה באופן מהותי על המטופל, ההמלצה היא לשקול טיפול כירורגי.

טיפול כירורגי בתופעה של נוזליים באוזניים

הטיפול הכירורגי יכול לכלול:

  1. ניתוח כפתורים: אחד הניתוחים הנפוצים בישראל אשר שמו הרפואי "ניתוח להחדרת צינוריות אוורור לתופיות". בניתוח זה אנו מבצעים למעשה פתח ניקוז חליפי לתעלת אוסטכיאן. במקום שהנוזלים ינוקזו אל חלל האף, אנו יוצרים פתח ניקוז אל תעלת השמע החיצונית. בניתוח, בעזרת מיקרוסקופ, מבוצע נקב בתופית ולנקב מוחדרת צינורית פלסטיק זעירה דרכה הנוזלים באוזן יכולים לצאת אל תעלת השמע החיצונית. ניתוח זה יכול להתבצע בהרדמה מקומית או כללית, כאשר בילדים ההעדפה הכוללת היא לבצע את הניתוח בהרדמה כללית.
  1. ניתוח לכריתת השקד השלישי: במצבים בהם רקמת השקד השלישי מוגדלת ומפריעה לניקוז פתח תעלת אוסטכיאן, יתבצע ניתוח לכריתת השקד השלישי כפעולה בודדת או בשילוב עם ניתוח החדרת צינוריות אוורור לאוזניים.
  1. הרחבת תעלת אוסטכיאן בעזרת בלון: בשנים האחרונות הוכנס לשימוש טיפול להרחבת תעלת אוסטכיאן. בטיפול זה מוחדר צנתר מהאף אל תעלת אוסטכיאן. בקצה הצנתר קיים בלון אותו הרופא מנפח בלחץ גבוה למספר דקות. ניפוח הבלון גורם להרחבת התעלה, הרחבה שנשארת גם לאחר הוצאת הבלון. שיטה זו מבוצעת היום בעיקר במבוגרים, אם כי בספרות ישנם כבר ממצאים המצביעים על הצלחה גם בקרב ילדים. הליך ייבוא השיטה לארץ מתקדם ואני מקווה שתוך מספר חודשים ניתן יהיה לטפל בשיטה זו גם בארץ.

לסיכום: מה לעשות כשיש נוזלים אוזניים?

כרגיל. שיטת ללל"ה: לא להילחץ לא להזניח. לכו להיבדק אצל אף אוזן גרון. בשיטת הטיפול הרב-שלבית בה אני דוגל, נתחיל תמיד בטיפול שמרני, נבחן את יעילותו, ונגיע אל הפתרונות הכירורגיים רק כאשר יתברר שהם הפתרון המתאים ביותר.

הפתרונות הכירורגיים לא צריכים לעורר בכם או בילדכם חששות מיותרים – מדובר בהליכים קצרים ופשוטים הנפוצים מאוד בקרב ילדים. עם זאת, תמיד מומלץ להכין את הילד לניתוח באופן מיטבי.

שיהיה לנו חורף רטוב בחוץ אך יבש מבפנים.

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן