לילה לא שקט: כל מה שרציתם לדעת על טיפול בנחירות

מה מפריד בין בני זוג? לא תמיד מדובר במחלוקות עקרוניות על איפה אתם השנה בליל הסדר. כ 10% מבין הגברים הנוחרים מדווחים כי נשותיהם נאלצות לישון בחדר אחר.

כמה נחרנים יש בישראל? לא מעט. נחרנות הינה בעיה שכיחה מאוד, הקיימת בכ- 29% מהגברים ובכ- 9% מהנשים. למרבה הפלא רק 3% מהנחרנים פונים לרופא לקבלת פתרון לבעייתם. הסיבה המרכזית: המחשבה המוטעית שאין פתרון יעיל לנחרנות. ובכן, בהחלט יש. אבל בואו נחזור שלב אחד אחורה: מה גורם לנחירה?

מערבולת הנחירה: כשדברים לא זורמים

דרכי הנשימה העליונות בנויות כך שאוויר יזרום בחופשיות מהאף והפה אל הריאות. זרימה חופשית הינה זרימה שקטה. כאשר זרימת האוויר אינה חלקה ומתחילה להיות מערבולתית, מתפתח רעש בנשימה. כולנו מכירים את רעש ההתנשפות בזמן פעילות גופנית. למה זה קורה? כי בזמן פעילות גופנית, צריכת החמצן של הגוף עולה ולשם כך אנו מגדילים את קצב הנשימה ואת כמות האוויר הנשאפת, בין השאר על ידי נשימה דרך הפה והאף יחדיו. מפגש זרמי האוויר מהאף ומהפה גורם לזרם האוויר להיות מערבולתי והנשימה הופכת להיות רועשת. כדין הנשימה ביום, כך דין הנשימה בלילה. במידה והנשימה אינה חלקה אלא מערבולתית, מתפתח רעש בנשימה – זוהי הנחירה.

מה גורם לזרימה לא חלקה? כל מבנה לא תקין של דרכי האוויר יגרום לזרימה מערבולתית. הפרעה כזו יכולה להיות זמנית – כמו גודש באף (נזלת), או קבועה. הפרעה קבועה יכולה לנבוע ממבנה אנטומי לא תקין לאורך מסלול האוויר כגון מחיצת אף עקומה הבולטת יותר לצד אחד של האף, חיך רך מעובה ומאורך, שקדים מוגדלים באופן כרוני או בסיס לשון מוגדל. במקרים נדירים גם היצרות של קנה הנשימה יכולה לגרום לנחירה.

רגע, אבל למה דווקא בזמן השינה?

בלילה מתרחשים שני דברים שאינם מתרחשים במהלך היום.

ראשית, אנו שוכבים ולא  עומדים או יושבים. בשכיבה – כל מבני הלוע הרכים כגון החיך הרך ובסיס הלשון צונחים מעט לאחור ומצרים את מעבר האוויר. זוהי הסיבה שהטיפול השכיח ביותר לנחירה הוא "שיטת המרפק": נעיצת מרפק בצלעות הנחרן או הנחרנית. למה זה עובד? כי המרפק הננעץ מוביל לשינוי תנוחת השינה. כך, למשל, בשכיבה על הצד יש צניחה מופחתת של החיך הרך ושל בסיס הלשון לאחור ובהתאם רעש הנחירה מופחת.

שנית, בשלב השינה העמוק, מרבית שרירי הגוף הופכים להיות רפויים, ובתוכם גם שרירי הלוע הבונים את עמודת האוויר. דבר זה תורם גם הוא לצינור אויר צר יותר, אך גם הופך את החיך הרך להיות מעין וילון רפוי התלוי בדיוק במקום מעבר האוויר. האוויר הזורם מרטיט את החיך הרך וגורם לרעש בנשימה.

חוץ ממרפק בצלעות, האם יש טיפול בנחירות?

התשובה היא: בוודאי. קיימים טיפולים מסוגים שונים, מטיפול שמרני ביתי ועד ניתוחים למניעת נחירה. סוג הטיפול נקבע בהתאם לנסיבות כל מקרה ולאחר שהרופא יבדוק האם ישנה הצרות באף, האם החיך הרך מוגדל ודק, האם ישנם שקדים מוגדלים או בסיס לשון מוגדל הבולטים אל החלל ומפריעים לזרימת האוויר החלקה, או שמא מדובר במעורבות של כמה גורמים כאלה יחדיו.

לדוגמא, אדם הלוקה במבנה  בו כנפי האף רכים ומצרים את הנחיריים יכול להיעזר במרחיבי אף פלסטיים פשוטים הנמכרים בכל בית מרקחת ושומרים על הנחיריים פתוחים בזמן השינה. אדם הלוקה בגודש אפי יכול לשפר את הנחרנות בשימוש בתרסיסי אף המכווצים את הריריות בזמן השינה. במצב שבו בסיס הלשון גדול וצונח לאחור בעת השכיבה, ניתן לקדם את הלשון על ידי הנחת סד המקדם את הלסת והלשון קדימה. ישנם סדים מודולאריים הנמכרים בכל בית מרקחת וישנם סדים מורכבים יותר הנבנים על פי מבנה הלסת והשיניים של המטופל. כמובן שישנם ניתוחים כגון יישור מחיצת האף, קידום או הקטנה של בסיס הלשון, כריתת שקדים והקטנת חיך רך. סל הטיפולים רחב וממנו ניתן לבחור את הטיפול ההולם לכל בעיה.

מתי לא להתעכב בפנייה לרופא אף אוזן גרון?

  • בחשד ל"דום נשימה בשינה" – נחרנות הינה פעמים רבות סימן ראשון להתפתחות דום נשימה בשינה. אין צורך להיבהל – דום נשימה בשינה איננו חנק. זהו מצב המתרחש בשלב השינה העמוק, כאשר השרירים מתרפים באופן מלא וקיימת צניחה של החיך הרך והלשון לאחור. לעיתים התרפות זו  גורמת לחסימה מלאה של הגרון, ואויר לא יכול להגיע אל הריאות. התגובה המיידית  של הגוף היא חצי התעוררות – הפעלה מחודשת של השרירים וכך מעבר האוויר נפתח. לכל אדם תופעה זו מתרחשת מספר פעמים בלילה – ואין הדבר מהווה כל בעיה. אך במידה ותדירות התופעה גבוהה (מעל 15 פעמים בשעה בממוצע) השינה הופכת להיות לא יעילה. שאלו את עצמכם: האם אתם קיימים עייפים בבוקר? האם אתם נוטים להירדם בצהריים או בזמן פעילות פאסיבית – כגון האזנה להרצאה? במידה והתשובה לשאלות אלו הינה חיובית, יש סיכוי שאתם לוקים בדום נשימה בשינה, תופעה שעשויה להגביר את הסיכון להתפתחות יתר לחץ דם וסוכרת, שלא לדבר על הירדמות על ההגה בזמן נהיגה. אבחון דום נשימה בשינה נעשה בעזרת בדיקת שינה במעבדת שינה. בחלק ממעבדות השינה קיימים מכשירים המאפשרים ביצוע הבדיקה בבית הנבדק ואין צורך לישון במעבדת השינה עצמה.
  • במידה וקיימת הפרעת נשימה גם שלא בשינה – האם אתם חשים קושי בנשימה אפית? האם אתם לוקים בקוצר נשימה בעת מאמץ גופני? האם הנשימה שלכם מלווה ברעש גם שלא בשינה – בכל אחד ממצבים אלו כדאי לפנות לבדיקת רופא א.א.ג.
  • במצבים בהם קיימת בעיה גופנית אחרת – האם אתם לוקים בנזלת כרונית? התעטשויות חוזרות? האם אתם לוקים בדלקות לוע חוזרות? האם אתם חשים קושי בבליעה? אתם חשים בגירוי בלוע? האם אתם צרודים לאחרונה? האם אתם חשים יובש או נפיחות בפה בעת ההתעוררות? כל אחד ממצבים אלו יכול להיות גורם המשפיע על הנחרנות – וניתן אולי לפתור שתי בעיות בטיפול אחד.

מה ניתן לעשות בינתיים?

כמה דברים:

  • אופן ותנוחת השינה – האם אתם ישנים על מזרן? משתמשים בכרית? אם כן – באיזה גובה? האם אתם ישנים על הגב? נסו לשנות את האופן בו אתם ישנים ובידקו תוצאות. כך, למשל, כדאי לנסות לישון על הצד. טיפ: ניתן להדביק לחולצת הפי'גמה מאחור כדור טניס אשר יקשה עליכם להתהפך ולישון על הגב. אאוץ'.
  • טיפול בעודף משקל – הפחתת משקל, אפילו של מספר קילוגרמים מועט, תפחית את הנחרנות. הוסיפו זאת לרשימת היתרונות של BMI תקין.
  • הפסקת עישון – כן, חוץ מסרטן עישון גורם גם לנחרנות. מדוע? כי העישון גורם להצטברות ליחה צמיגה בלוע ולגודש בריריות מה שמצר את מעבר האוויר.

לסיכום:

נחירה הינה בעיה שכיחה, הנובעת מזרימת אויר לא חלקה בדרכי האוויר בזמן השינה. יש מגוון רחב של סוגי טיפול בנחירות. אל תתייחסו לאיכות השינה שלכם כדבר בעל ערך משני, כבר אמר ניטשה: "לא אמנות של מה־בכך היא השינה: למענה חייב אתה יום שלם להיות ער".

 

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן