שבעה דברים שרצית לדעת על בדיקת bera

זומנתם לבדיקת bera לכם או לילדכם? ודאי תרצו לדעת מה זה אומר וכיצד להתכונן לבדיקה 

סכימה של אוזן

1. מהי בדיקת bera ?

חוש השמיעה שלנו מורכב משלושה חלקים: חלק הולכתי המעביר את גל הקול מבחוץ אל תוך האוזן התיכונה, חלק תחושתי המתרגם את גל הקול לאותות חשמליים, וחלק עצבי המעביר את האותות החשמליים למרכז השמיעה במח. בדיקת ה bera מוכוונת בעיקר לחלק התחושתי ולחלק העצבי: האותות החשמליים המועברים בעצב השמיעה עוברים חמש תחנות עיבוד וממסר בדרכם אל המח. בדיקת הbera מודדת את עוצמת האות החשמלי בכל תחנה ואת זמן המעבר של האותות החשמליים בין התחנות השונות. בכך בדיקת הbera מספקת מידע בעיקר על תפקוד החלק התחושתי והעצבי של השמיעה.

2. כיצד מתבצעת הבדיקה?

הבדיקה מתבצעת במכון שמיעה – ואינה כרוכה בכאב או אי נוחות. על ראש הנבדק מודבקות מספר מדבקות לאורך מסלול עצב השמיעה המודדות את עוצמת האותות החשמליים העוברים בעצב. לאוזן הנבדק מושמעים מספר צלילים מסוגים שונים והאותות הנמדדים נקלטים ומעובדים במחשב המכשיר. אמנם קיים פענוח מידי אוטומטי של המחשב, אך הוא איננו מדויק ולכן במרבית המכונים הבדיקה עוברת פענוח על ידי קלינאי תקשורת מוסמך, זו הסיבה שתוצאות הבדיקה לא נמסרות מיד.

3. מה ההבדל בין בדיקת הbera לבדיקת שמיעה?

אחת המגבלות העיקריות של בדיקת שמיעה רגילה נעוצה בעובדה שהיא מחייבת שיתוף פעולה מלא של הנבדק. בתינוקות, אנשים עם מוגבלויות שכליות או בכל מצב בו המטופל איננו משתף פעולה בבדיקה- לא ניתן לבצע בדיקת שמיעה רגילה וניתן לבצע רק בדיקת ברה. מאידך, הערכת סף השמיעה מדויקת יותר בבדיקת השמיעה הרגילה. כמו כן, אבחון ירידת שמיעה הנובעת מהפרעה בתפקוד מערכת השמיעה ההולכתית (זו המעבירה את הצלילים מהעולם החיצון לתוך האוזן התיכונה) מוגבלת בבדיקת bera. . השורה התחתונה: בדיקת bera איננה תחליף לבדיקת שמיעה התנהגותית רגילה אלא מהווה בדיקת עזר נוספת לבדיקת השמיעה ההתנהגותית הרגילה.

4. האם ישנם מצבים בהם בדיקת ה bera אינה מהימנה?

בשני מצבים עיקריים לא ניתן להתייחס במדויק לתוצאות בדיקת bera: א) במצבים בהם קיימת הפרעה במערכת השמיעה ההולכתית (אוזן חיצונה ואוזן תיכונה). ב) במצבים בהם יש ירידת שמיעה חמורה באוזן.

5. מהם המצבים העיקריים בהם ימליצו למטופל לבצע בדיקת bera?

א) בילודים שכשלו בבדיקת סינון השמיעה המבוצעת לכלל התינוקות מייד לאחר לידתם. ב) בילודים אשר קיים חשש ששמיעתם פגומה – כגון סיפור משפחתי של חרשות במשפחה, פגות, או מחלות האם בזמן ההריון אשר נמצא בהם קשר לפגיעה בשמיעה בעובר – כגון הדבקה במחלת האדמת או בוירוס ה CMV. ג) בילדים בהם עולה חשד לירידת שמיעה חמורה בבדיקת השמיעה ההתנהגותית הרגילה ד) בנבדקים בהם לא ניתן להשיג שיתוף פעולה מלא בעת ביצוע בדיקת השמיעה ה) במטופלים בהם קיימת ירידת שמיעה תחושתית-עצבית בשתי האוזניים, אך הירידה באוזן האחת חמורה יותר מאשר באוזן השניה. ו) עצב השמיעה מתאחד בחלק ממהלכו עם עצב איבר שיווי המשקל האוזני. לכן, בחלק מהמטופלים הלוקים בסחרחורת, יומלץ על ידי הרופא לבצע בדיקת bera לשלילת נזק גם לעצב השמיעה. ז) במצבים משפטיים בהם יש צורך בתיעוד אובייקטיבי של מצב השמיעה.

6. האם הבדיקה מבוצעת בהרדמה כללית?

אין צורך בהרדמה כלשהי לבדיקה, אך על המטופל להיות במנוחה ובשקט וזאת על מנת שרישומי האותות החשמליים ממסלול השמיעה יהיו ברורים ומדויקים, וללא הפרעה של פעילות מוחית אחרת.

7. האם צריך להיות בצום לפני הבדיקה?

כשמבצעים את הבדיקה בתינוקות, כדאי להגיע לבדיקה כשהילד רגוע. לכן ההמלצה היא להגיע עם הילד כשהוא רעב, להאכיל אותו ממש בסמיכות לבדיקה וכך הבדיקה תתבצע בזמן שהילד רגוע. כיוון שתינוקות אינם שעונים שוויצריים ולא תמיד ניתן לדעת מתי יהיו רגועים, ישנם מכוני שמיעה בהם נותנים לתינוק תרופה המשרה שינה לפני הבדיקה. במכונים אלו יש לשמור על צום של 4 שעות לפני הבדיקה. כדאי לברר זאת בתיאום הבדיקה מול המכון.

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן