בדיקה סטרובוסקופית של מיתרי הקול: מה זה בכלל?

בדיקה סטרובוסקופית של מיתרי הקול: מה זה בכלל?

צרידות יכולה להיגרם ממספר גורמים, ביניהם דלקת של מיתרי הקול, נגעים על מיתרי הקול או הפרעה בתנודת המיתרים. אם אשאל אתכם מה עולה בראשכם דבר ראשון למשמע הביטוי "מיתרי קול" – רובכם תחשבו קרוב לוודאי על מיתרים של גיטרה או של כלי פריטה אחר. ובכן, העברית הטעתה אתכם.

כמו שקרש גיהוץ לא עשוי מקרש

 ולא נראה כמו קרש, אף 

מיתרי הקול אינם נראים כמו מיתרים אלא דווקא כמו מפרשים. שני מיתרי הקול הינם מפרשים או וילונות הממוקמים במבואת קנה הנשימה משני צידי הקנה. התפקיד העיקרי של מפרשים אלו הוא להגן על קנה הנשימה כך שלקנה ייכנס אויר בלבד. לצורך פעילות זו, מעוגנים מיתרי הקול למספר שרירים המווסתים את מידת הפרישה והמתיחה שלהם.

על מנת להבין טוב יותר את פעילות מיתרי הקול, כדאי לדמותם למפרש של אוניה או לדגל המתנוסס בראש תורן. מפרש האוניה, מתוח היטב בחלקו העליון והתחתון ולא מאפשר לרוח לעבור דרכו. באופן זה, הרוח דוחפת את המפרש וכך כל האוניה מתקדמת. בעת בליעה לדוגמא, שני מיתרי הקול נמתחים היטב ומתקרבים אחד לשני כך שהם מכסים את כל פתח קנה הנשימה ולא מאפשרים למזון לרדת לקנה הנשימה.

לעומת  מפרש האוניה, דגל מעוגן לתורן רק בקצה אחד. הקצה השני חופשי, ורוח נושבת מנופפת את הדגל. אם תעמדו מתחת לתורן הדגל, בזמן שהדגל מתנופף, תוכלו לשמוע קול בניגוד למפרש האוניה השקט. באופן דומה, בעת הפקת קול,  מיתרי הקול מתקרבים אחד לשני כך שהם נפרשים על פני כל הכניסה לקנה הנשימה. אך בניגוד לשעת בליעה, עתה הם לא נצמדים בחוזקה אחד לשני אלא הקצוות נשארות חופשיות בדיוק כמו בדגל. האויר הננשף מהראות מרטיט את שולי המיתרים – וכך נוצר גל הקול הבסיסי.

בזמן הפקת קול, שולי המיתרים רוטטים בקצב מהיר מאוד. קצב הרטט משתנה בין זכרים לנקבות, ותלוי באורך ומתח המיתרים ומספר גורמים נוספים. בממוצע אצל זכרים, שולי המיתר רוטטים כ 100 פעם בשניה אחת של הפקת קול, ובנקבות כ200 פעם בשניה. העין האנושית יכולה לראות תמונות בתדר של 24 תמונות בשניה בלבד, ולכן בהסתכלות רגילה על מיתרי הקול (אנדוסקופיה) ניתן לראות את מבנה המיתר אך לא את הרטט העדין של שולי המיתר.

על מנת לצפות ברטט שולי המיתר, אנו נעזרים במכשיר הנקרא סטרובוסקופ.

עקרון הפעולה של הסטרובוסקופ מתבסס על חוק פיזיקלי הנקרא החוק ע"ש טלבוט. על פי חוק זה, אם מאירים על חפץ נע הבזקי אור בקצב התנועה שלו,  תווצר אשליה אופטית שהחפץ קפא במקומו. ובמידה ומאירים על החפץ בתדר הקרוב לקצב תנועתו – מתקבלת אשליה אופטית המאפשרת לראות את תנועת החפץ.

למכשיר הסטרובוסקופ  מחובר מיקרופון המקליט את  קולו של הנבדק. תוכנת מחשב מעבדת ומחשבת את התדר  הצפוי של מיתרי הנבדק והמכשיר יורה הבזקי  אור בתדר דומה. סיב אופטי המחובר למצלמה, מוחדר  לנבדק דרך האף או הפה, וכך ניתן לראות על מסך המחשב את הרטט העדין של שולי מיתרי הקול. הבדיקה מאפשרת אבחון מצבים שונים הפוגמים ביצירת הרטט התקין של שולי מיתרי הקול, ועל סמך האבחון ניתן להציע לנבדק את הטיפול ההולם למצבו.

האם הבדיקה כואבת? הבדיקה איננה כואבת אך כרוכה באי נעימות קלה בשל רפלקס הקאה הפועל בעת חדירת חפץ זר לגרון. על מנת להקל אף על אי נעימות זו, אני משתמש בחומר הרדמה מקומי קצר טווח הניתן בצורה של תרסיס דרך הפה או הזלפת ג'ל לשני הנחיריים. השפעת חומר ההרדמה חולפת לאחר רבע שעה לערך.

אז אם אתם לוקים בצרידות, ורופא א.א.ג בבדיקתו לא אבחן את סיבת הצרידות – כדאי שתעברו בדיקה סטרובוסקופית שתאפשר לאבחן ביתר דיוק את הסיבה לצרידות ולהתאים טיפול הולם.

Share on facebook
Share on whatsapp
Share on email

צרו קשר ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן