חיסון נגד נגיף הפפילומה ניתן מזה מספר שנים לבנות, וזאת בשל הסיכון המוגבר לסרטן צוואר הרחם. החל משנת הלימודים תשע"ו (2015-16), החליט משרד הבריאות כי גם בנים יחוסנו נגד נגיף הפפילומה האנושי (HPV – HUMAN PAPILLOMA VIRUS). הסיבה אינה קשורה לכך שנגיף הפפילומה מהווה גם סיכון להתפתחות סרטן הפין, שכן מדובר בסרטן מאוד נדיר שאין הצדקה לבצע חיסון גורף בגינו. הסיבה קשורה דווקא להתפתחות סרטן הלוע. מה הקשר? נתחיל בהסבר קצר מהו נגיף.
מהו נגיף (וירוס)?
כל היצורים החיים בנוי מתאים. כל תא בנוי מגרעין, בו נמצא המידע הגנטי של התא (בצורת סליל דנ"א). מסביב לגרעין מערכת שלימה של אברונים האחראית על חיי התא, על ייצור חלבונים וסוכרים החשובים לחיי התא, וזאת לפי המידע הגנטי השמור בגרעין.
כמו כן לתא מערכות היודעות לשכפל את המידע הגנטי כאשר יש צורך בשכפול התא. נגיף הוא קטן יותר מתא, הוא מכיל מידע גנטי העטוף במעטפת אך אין לו את נמערכות החשובות לקיומו. על מנת לשרוד ולהתרבות על הנגיף לחדור לתא חי אחר ולנצל את מערכותיו לצורך תפקודו הוא.
מהו נגיף הפפילומה האנושי?
HPV הם ראשי התיבות של שמו המלא של נגיף ה HUMAN PAPILLOMA VIRUS (ובתרגום לעברית נגיף הפפילומה האנושי). זהו נגיף שכיח ביותר, ולשמחתנו במרבית המקרים ההדבקה בו איננה גורמת למחלה כלשהי וחולפת מעצמה. בחלק מהמקרים, הנגיף גורם להתפתחות יבלת עורית שפירה. באחוז קטן מהמקרים הדבקה בנגיף עלולה להשרות התפתחות גידול ממאיר.
נגיף הפפילומה האנושי כולל משפחה של כ 400 זנים שונים. המשותף לכולם הינו המבנה הבנוי מסליל דנ"א כפול העטוף במעטפת המכונה פלסמיד, והשוני בין הזנים השונים הוא במבנה החלבונים המקודדים בדנ"א של הנגיף.
"במחקר גדול שפורסם בשנת 2011 אחוז המטופלים שהיה בריא 3 שנים לאחר תום הטיפול היה 82.4% בקרב מטופלים בהם נגיף הפפילומה השרה את התפתחות הסרטן, לעומת 57% בלבד בקרב הגידולים בהם לא נמצא הנגיף"
כיצד נוצרת יבלת ומתי היא הופכת לממאירה?
נגיף הפפילומה עובר מאדם לאדם על ידי שפשוף עור או ריריות. הנגיף חודר לתאי העור (הנקראים קרטינוציטים) והוא מנצל את מערכות התא לייצר עותקים רבים של פיסת הדנ"א של הנגיף. התרבות הנגיף בתוך התא גורמת לפני התא להשתנות, להתנתק משכבת הבסיס אליה הוא מעוגן ולנדוד לפני העור.
ריבוי תאים כאלו בפני שטח העור גורם להיווצרות יבלת. בשלב מסוים ההכפלה המואצת של הנגיף נעצרת והוא משוכפל על פי קצב השכפול של תא הקרטינוציט עצמו. כלומר: תא הקרטינוציט מתחלק לשני תאים חדשים, ולנגיף יכולת לדאוג לכך שגם בתא החדש שנוצר יהיה את הדנ"א הנגיפי. במרבית זני הנגיף, בשלב זה, שלב השכפול האיטי של הנגיף, לתאי מערכת החיסון של הגוף קל לתקוף אותו – ולסיים את ההדבקה. אולם, ל 15 זנים של הנגיף, לנגיף יש יכולת להמשיך ולשכפל את עצמו גם שלא בשלב שכפול תא הקרטינוציט. הדבקה בזנים אלו – מעלה את הסיכון להתפתחות סרטן.
לכל תא בגוף האדם יש מנגנון מוות מתוכנן. כאשר תא מגיע לשלב זקנה שלו או במידה ומתגלים בו פגמים שאינם ברי תיקון – מתחיל בתא תהליך מסודר המוביל למות התא. בשני זנים של נגיף ה HPV (זן 16 ו 18) יש בסליל הדנ"א קידוד לייצור חלבונים אשר מונעים את מותו המתוכנן של התא. כאשר מתחילים להיווצר חלבונים אלו בתא הקרטינוציט המודבק בנגיף – התא לא ימות וימשיך להתחלק ולהתחלק ללא הפסקה. כך נוצר סרטן.
מה הקשר בין נגיף הפפילומה לאף אוזן גרון?
האזור השכיח בגוף בהידבקות בוירוס הוא בעור כפות הידיים והרגליים ובאברי המין. אז מה הקשר לאף אוזן גרון? התשובה היא שנגיף הפפילומה האנושי גורם גם להתפתחות סרטן לוע הפה.
הלוע הינו צינור שראשיתו בחלקו האחורי של האף וסיומו בפיצול לוושט ולקנה. בבחינה יותר מדוקדקת ניתן לראות כי הלוע בנוי ממספר אזורים השונים זה מזה במבנה ובתפקוד. על פי שינויים אלו – אנו מחלקים את הלוע ללוע האף, לוע הפה, לוע הגרון ותיבת הדיבור. תאי גידול סרטני בלוע מתנהגים שונה בהתאם למיקומם בלוע, התנהגות יכולה לבוא לידי ביטוי, למשל, במידת פגיעותם לקרינה ולטיפול כימותרפי, קצב ומהירות שליחת גרורות שלהם ועוד.
בשנים האחרונות, חל שינוי מהותי בסרטן לוע הפה. בעוד שהיארעות (מס' מקרים חדשים בשנה) של התהליכים הסרטניים המתפתחים בראש ובצוואר נשארה קבועה, היארעות סרטן לוע הפה הולכת וגדלה. בנוסף, חל שינוי גם בגיל התפתחות סרטן זה. בעוד שבעבר סרטן לוע הפה התפתח בגיל מבוגר ובאנשים מעשנים הרי שהיום הסרטן מתפתח גם באנשים צעירים שאינם מעשנים. והנתון החשוב ביותר לענייננו: נמצא כי ב75% מסרטני לוע הפה כיום נמצא קשר לHPV.
"אם ניקח שני מטופלים הלוקים שניהם בסרטן בסיס הלשון – באחד מהם הגורם להתפתחות הסרטן הינו נגיף ה HPV ובאדם השני אין נוכחות של נגיף ה HPV – הסרטנים מתנהגים אחרת לגמרי"
סרטן לוע שנובע מנגיף הפפילומה מתנהג שונה מסרטן לוע רגיל
הממצא המדהים הוא, שגם התנהגות הסרטן משתנה. אם ניקח שני מטופלים הלוקים שניהם בסרטן בסיס הלשון – באחד מהם הגורם להתפתחות הסרטן הינו נגיף ה HPV ובאדם השני אין נוכחות של נגיף ה HPV – הסרטנים מתנהגים אחרת לגמרי. הסרטן הנגרם על ידי נגיף ה HPV מגיב הרבה יותר טוב לטיפול ולכן הסיכוי להירפא ממנו גדול יותר.
במחקר גדול שפורסם בשנת 2011 בו נבדקה השפעת טיפול בכימותרפיה וטיפול קרינתי לסרטני לוע הפה – אחוז המטופלים שהיה בריא 3 שנים לאחר תום הטיפול היה 82.4% בקרב מטופלים בהם הנגיף השרה את התפתחות הסרטן, לעומת 57% בלבד בקרב הגידולים בהם לא נמצא הנגיף.
ברפואה האונקולוגית מקובל לקבוע את סוג הטיפול המומלץ למטופל על פי מידת התקדמות התהליך הגידולי. את מידת ההתקדמות הגידולים קובעים על סמך שלושה מדדים: קוטר הגידול, האם יש גרורות לבלוטת לימפה שכנות והאם יש עדות לגרורות מרוחקות. שיטת סיווג זו נקראת "TNM CLASSIFICATION". המידע החדש על ההתנהגות השונה של סרטן המושרה על ידי נגיף ה HPV לעומת זה שבו אין נוכחות של הנגיף – הובילה את הרופאים להוסיף לשיטת הסיווג את המידע על נוכחות הנגיף. כך, למשל, מטופל שאיננו מעשן ובגידול שלו נמצא עדות לזיהום בנגיף ה HPV יוכל להסתפק בטיפול פחות אגרסיבי ממי שתאי הגידול שלו אינם מזוהמים בנגיף.
הגנטיקה של סרטן הלוע: התאמת טיפולים אישית
מה הסיבות לשינויים אלו? התשובה היא שהתנהגות גידול ממאיר תלויה מאוד בשינויים הגנטיים הנוצרים בתא הגידול. ככל שבתא הגידול יש יותר שינויים גנטיים – הגידול אלים יותר. סרטן לוע הפה המושרה על ידי נגיף ה HPV מאופיין בכך שמתפתחים בו הרבה פחות שינויים גנטיים וגם סוג השינוי הגנטי שונה מזה המתפתח בסרטן שאיננו מושרה על ידי הנגיף.
עובדה זו מביאה את הרפואה לצורת טיפול חדשה. בעוד שבעבר כל מטופל שבו נתגלה גידול של בסיס הלשון לדוגמא – קיבל את אותו טיפול, היום אנו יודעים שעלינו ל"תפור" את הטיפול לסוג התא הסרטני והשינויים שחלו בו (רפואה מותאמת אישית). כלומר, בניגוד לסיווג הטיפולים שהיה בעבר בעיקר לפי סוג הגידול והאתר בו הוא נמצא בגוף, כיום ייתכן שתא סרטן שמקורו בריאה ותא סרטן שמקורו בשקד יקבלו את אותו טיפול – כיוון שבשניהם חלים אותם שינויים גנטיים.
למה חשוב לעבור חיסון נגד נגיף הפפילומה?
עם כל ההתקדמות בידע הרפואי, הרפואה הנכונה והטובה ביותר היא הרפואה המונעת. לכן, על מנת למנוע סרטן לוע החליט משרד הבריאות לחסן גם את הבנים כנגד הנגיף. אחת משיטות ההדבקה של הלוע בנגיף היא על ידי קיום יחסי מין אוראליים. לכן החיסון ניתן בגיל צעיר לפני התחלת פעילות מינית של הילד.
החיסון הניתן היום נקרא GRADISIL והוא מחסן כנגד זני הנגיף משרי הסרטן – 16 ו 18. החיסון ניתן בשתי מנות וככל הנראה מספק הגנה לכל החיים.
מי שלא קיבל את החיסון בבית הספר – האם מומלץ לו להתחסן? התשובה היא חד משמעית כן, אך יש לדעת שמי שנדבק כבר בנגיף – החיסון לא ימנע התפתחות סרטן. בכל מקרה לא ניתן חיסון למי שמבוגר מגיל 45.
בכל מקרה, במידה ומופיע כאב גרון המתמשך מעבר למספר ימים או שיש תחושת גוש בחלק האחורי של הלשון, ובמיוחד אם הכאב גם מקרין לאוזן, מלווה בקשיי דיבור, בריח רע מהפה, ובירידת משקל – כדאי לגשת לבדיקה של רופא אף אוזן גרון.
